הרצת מניות היא תרמית שה-SEC, רשות ניירות הערך האמריקאית, מכנה pump and dump (פאמפ אנד דאמפ). לפי ה-SEC, הנוכלים מפיצים מידע כוזב או מטעה כדי לעורר בהלת קנייה, מוכרים את המניות שלהם במחיר המנופח, וכשהקידום נפסק המחיר בדרך כלל יורד והמשקיעים מפסידים. גם רשות ניירות ערך בישראל הזהירה מהשיטה.
ב-FINRA מחלקים את ההרצה לשלושה שלבים:
על חברות מיקרו-קאפ יש בדרך כלל מעט מידע ציבורי, כותבת ה-SEC, ולכן קל יותר להפיץ עליהן מידע כוזב. המניות שלהן נסחרות פחות, ולעתים קרובות לא בבורסה לאומית, כך שקל יותר להזיז את המחיר.
ב-FINRA ראו בעבר הרצות של מניות זולות שנסחרות מחוץ לבורסה (OTC), ובשנים האחרונות גם של מניות זולות בבורסה, במחזור נמוך ובמחיר של עד 5 דולר. מה הן מניות כאלה ואיך סוחרים בהן: פני סטוקס.
באזהרה לציבור ממאי 2025 מתוארים מתחזים למומחי השקעות, שמפנים מתעניינים לקבוצות ווטסאפ ודוחפים אותם למניות, בעיקר כאלה שנסחרות בארה"ב. המתחזים כנראה מחזיקים במניות בעצמם, מעלים את המחיר בעזרת הקניות של חברי הקבוצה, ועלולים למכור ברווח בזמן שהמשקיעים מפסידים.
סעיף 54 לחוק ניירות ערך, כפי שסגל הרשות מצטט אותו, קובע שהשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך היא עבירה, שעונשה חמש שנות מאסר או קנס.
סימנים שה-SEC, FINRA ורשות ניירות ערך מונים:
הרשות ממליצה לבדוק אם מי שממליץ על מניות מחזיק ברישיון ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים.
פיקוח והגנה על החשבון לא מחזירים הפסד מהרצת מניות. בברוקר אמריקאי שחבר ב-SIPC, כמו Interactive Brokers LLC, ההגנה חלה במקרה של קריסת הברוקר, ולא כשמניות מאבדות מערכן. גם הביטוח הנוסף שפירסטרייד מציינת לא מכסה הפסדים בשוק.
חלק מהברוקרים מגבילים מסחר במניות מיקרו-קאפ: באינטראקטיב ברוקרס, למשל, יש מניות כאלה שבהן אפשר רק לסגור פוזיציה שכבר פתוחה.
למי שקונה מניות אמריקאיות ורוצה ברוקר זר בפיקוח, אנחנו ממליצים על חשבון באינטראקטיב ברוקרס דרך אינטראקטיב ישראל, מותג של MEXEM, חברה בפיקוח CySEC בקפריסין שפועלת בישראל בהיתר לפי סעיף 49א לחוק ניירות ערך. פירוט ההגנות: האם אינטראקטיב ברוקרס בטוח. מסחר בתוך היום: ברוקר למסחר יומי. מדריכים נוספים בהשקעה דרך ברוקר.
החשבון נפתח באינטראקטיב ברוקרס, ושירות הלקוחות של אינטראקטיב ישראל עונה בעברית.