מס עיזבון אמריקאי חל, לפי ה-IRS, גם על נכסים בארה"ב של נפטרים שלא היו אזרחים או תושבים שלה, למשל מניות של חברות שהתאגדו שם. עיזבון כזה מגיש דוח, טופס 706-NA, כששווי הנכסים האמריקאיים ביום הפטירה עולה על 60,000 דולר. ברשימת ה-IRS של אמנות למס עיזבון ומתנות אין את ישראל.
לפי ה-IRS, מעמד של תושב חוץ לעניין מס עיזבון נקבע לפי מקום המגורים הקבוע (domicile) ביום הפטירה.
מס על דיבידנדים מנוכה בנפרד: מס על דיבידנדים ממניות אמריקאיות, טופס W-8BEN, והרשימה המלאה במיסוי ברוקר זר.
לפי ההוראות לטופס 706-NA, המס מחושב לפי טבלה A בהוראות לטופס 706, ומקוזז ממנו זיכוי של עד 13,000 דולר בדרך כלל. לפי ההשוואה שלנו, זה המס שהטבלה נותנת על 60,000 דולר.
| סכום חייב במס | המס לפי טבלה A |
|---|---|
| 10,000 הדולר הראשונים | 18% |
| 60,000 דולר | $13,000 |
| מעל 1,000,000 דולר | $345,800, ועוד 40% על החלק שמעל |
נכון ל-7 בנובמבר 2026, לפי ההוראות של ה-IRS לטופס 706 (לנפטרים אחרי 2025) ולטופס 706-NA.
לפי ה-IRS, בעיזבון של תושב חוץ נכס אמריקאי כולל:
מחוץ לארה"ב נחשבים פיקדון בבנק אמריקאי שלא קשור לעסק בארה"ב, ניירות ערך שמשלמים ריבית מסוג portfolio interest ותגמולי ביטוח על חיי הנפטר. אג"ח של ממשלת ארה"ב ומזומן אצל ברוקר לא מוזכרים שם בשמם. מניות של חברה זרה הן, ככלל, נכס מחוץ לארה"ב, וקרנות איריות לא מוזכרות בשמן: קרן אירית או אמריקאית.
בהוראות לטופס 706-NA יש כלל שלפיו חלק מהיחידות של קרן אמריקאית מסוג RIC נחשב נכס מחוץ לארה"ב, אבל רק למי שנפטר אחרי 2004 ולפני 2012. לנפטרים מאוחר יותר אין שם כלל כזה.
קרנות על S&P 500 בארה"ב ובאירלנד: השקעה ב-S&P 500 מישראל.
בארה"ב זה מס עיזבון, שמנהל העיזבון מדווח עליו. לפי ה-IRS, מס שלא שולם אפשר לגבות מכל מי שקיבל נכס מהעיזבון.
לפי ה-IRS, מניה של חברה אמריקאית היא נכס אמריקאי גם כשהתעודות מוחזקות מחוץ לארה"ב או רשומות על שם גוף אחר. באלטשולר שחם טרייד, למשל, הנכסים מוחזקים אצל משמורן, בחשבונות על שם החברה.
לפי ה-IRS, מנהל העיזבון של תושב חוץ שלא היה אזרח ארה"ב לא יכול לבחור ב-portability, ההעברה של הסכום שלא נוצל לבן או לבת הזוג.
דרך אינטראקטיב ישראל, ברוקר מפנה, עם שירות לקוחות בעברית.